השינה ביום צריכה להתחיל מיד כאשר התינוק מראה סימני עייפות.

סימני העייפות:

הפחתה בפעילות, התינוק נעשה שקט, מאבד עניין באנשים וצעצועים, משפשף עיניים, מבט מזוגג, קיטורים ופיהוקים, מבקש מוצץ/יונק.

אם את דוחה את שעת השינה ומפסידה את חלון ההזדמנויות התינוק נעשה עייף, עצבני, קשה לו להרגיע את עצמו ולהירדם.

 אמצעים להשגת שנת-יום רגועה

הליכה מונוטנית כשהילד על הידים וטפיחה מונוטנית על הגב, גירויים של תנועה – נדנוד בעגלה, הליכה כשהתינוק על הידיים, מציצת מוצץ, השמעת מוזיקה שקטה ורגועה, דיבור בצורה מרגיעה.

ברגע שהתינוק נרגע רצוי להפסיק את הגירוי ולאפשר לו להירדם לבד.

הרדמות תוך כדי הנקה או טיול אינה מאפשרת לתינוק ללמוד להירדם באופן עצמאי ומשאירה אותו תלוי בכם ומפתחת אצלו אסוציאציה וקשר של שינה=הנקה.

ישנם תינוקות שיתקשו לווסת בעצמם את שנתם ויהיו זקוקים לעזרתכם תקופה ארוכה – תצטרכו להתאזר בהרבה סבלנות ואורח רוח כדי ללמד את התינוק את מיומנות ההרגעה וההירדמות.

עצות להקנית" שנת יום" לתינוק:

1.      אם התינוק אינו שמח לישון במשך היום, ברגע שנראים סימני העייפות שימי אותו בעגלה או במנשא ותני לו גירויי נדנוד עדינים. אפשר לשיר או לדבר אליו בשקט עד שיירגע ויירדם. נסי לאפשר לו להירדם בכוחות עצמו אחרי שהרגעת אותו.

2.      אם רגיש לרעש או לאור השכיבי בחדר חשוך וצדדי.

3.      אם מתעורר לאחר פחות משעה באופן קבוע היי קשובה וברגע שהוא מראה סימני התעוררות עזרי לו לחזור להירדם. לאט-לאט הוא ילמד להאריך את שנת היום ויסתגל למחזור שינה תקין. זכרי שהשעון הביולוגי ומערכת העצבים של התינוק מבשילים לאט במהלך השנה הראשונה.