בגיל חצי שנה לתינוק יש שליטה על הראש, על העיניים והוא נעזר בידיו על מנת להגיע לחפצים, לאחוז בהם, להכניס אותם לפה ולשחק איתם.

במהלך ההתפתחות רוב התינוקות מפתחים את יכולת התנועה שלהם במרחב,

 מפתחיםאת מיומנות ההיפוך מגב לבטן ומבטן לגב, 

מפתחים את מיומנות זחילת הגחון כדי להגיע ליעדים מבוקשים, זחילת הגחון תתפתח לזחילת שש ובהמשך הוא יעבור מעמידת ארבע לישיבה.

בפרק הזמן הזה הישיבה תהפוך להיות בטוחה והתינוק ישב בגו זקוף. התינוק ישכלל את היכולת להושיט ידיים

לצעצועיםשנמצאים מלפניו ומשני צדדיו – כלומר להשיג גם יציבות וגם תנועתיות בתנוחת הישיבה.

צורות זחילה שונות:

 זחילת גחון,

 זחילת שש

וזחילת ארבע – על כפות ידיים וכפות רגליים.

הזחילה מהווה ציון דרך משמעותי ביותר בחיי התינוק מאחר והיא מאפשרת את פיתוח העצמאות שלו וע"י  מביאה את סקרנותו לידי סיפוק. תקופה זו מביאה לו הרבה שמחה.

בתחילת הזחילה עדיין יהיו מצבים של חוסר אונים ויש לסייע לו כשהוא נקלע למצב שהוא אינו יכול לצאת ממנו בכוחות עצמו.

הזחילה בתבנית הנכונה – זחילת 6, לעומת תנועה על ידי קפיצות עם הישבן, מאפשרת לתינוק להיות יעיל וזריז בתנועותיו וללמוד מהסביבה את מה שיש לה להציע – לדוג': ילד שהתקדם על הישבן אינו יכול להגיע מתחת לשולחן או לכסא ולהפנים את המושג "מתחת ל..."

חשיבות פעילות הזחילה:

1.      התינוק לומד לעשות העברות משקל מצד לצד – למידה ברמה לא מילולית של ימין ושמאל.

2.      נשיאת משקל ראשונית על הרגליים – כך התינוק מחזק את תחושת הגפה התחתונה – ומתכונן להליכה.

3.      מודעות לכפות הידיים והזרועות שדוחפות את הריצפה.

4.      עובד על האלכסונים בגופו – זחילה ביד ימין-רגל שמאל, יד שמאל – רגל ימין, ההצלבות חשובות מאוד ללמידת הכתיבה מאוחר יותר בגן חובה או בכתה א'.

5.      לומד לעשות הפרדה בין חלקי הגוף השונים – כלומר מזיז כל יד וכל רגל בנפרד והגו מגיב לתנועת הגפיים, פעולה החשובה גם כן מאוחר יותר ללימוד מיומנות הכתיבה.

6.      התמצאות במרחב – על ידי התנועה במרחב שבו הוא נמצא, התינוק לומד למידה ברמה הבלתי מילולית, למידה פנימית של המושגים למעלה-למטה, קדימה-אחורה, בפנים-בחוץ, ליד. הלמידה הזו היא הבסיס הראשוני ללימוד קריאה וכתיבה, מיומנות המבוססת בין היתר על יכולת ההתמצאות במרחב.

7.      עצמאות –הידיעה שהתינוק יכול לדאוג לעצמו על ידי זחילה ממקום למקום, והוא כבר אינו תלוי במאה אחוז בהורה, מוסיפה לביטחונו העצמי.

המעבר מזחילה לישיבה:

1.      בפעולה הזו התינוק מתרגל את תנועת הסיבוב-רוטציה בגו וההפרדה בין הגו והאגן. ההפרדה בין חלקי הגוף השונים, מכינה אותו לקראת המעבר לעמידה והליכה, מיומנויות הדורשות שילוב תנועות של סיבוב וכיפוף האגן, וזקיפות של הגו.

2.      התינוק מתרגל העברות משקל מהידיים לאגן – היורד לרצפה. זו הכנה להליכה, הדורשת העברות משקל באגן.

ישיבה:

ישנן צורות ישיבה שונות:

ישיבה מרובעת- כף רגל מול כף רגל,

 ישיבת ברך כף רגל,

 ישיבה עם רגליים ישרות לפנים

 וישיבה כשהרגליים כפופות בסיבוב פנימי – ישיבת W.

היכולת לשבת נותנת לתינוק זווית הסתכלות חדשה על העולם ומאפשרת לו לרכוש מיומנויות חדשות בידיים שנעשו פנויות.

אם הישיבה נעשית בגיל צעיר היא תעשה לרוב על ידי משיכה בעזרת הידיים – זו תבנית תנועה שמעידה על כך שהרצון של הילד להיות זקוף אינו בא בהתאמה עם היכולת הפיזית של השרירים ושל השלד ולכן לא כדאי לעודד ישיבה מוקדמת.

חשוב שהישיבה תהיה עם גו זקוף כשהמשקל והגוף מונח על החלק הקדמי של האגן – קורה בדרך כלל בגיל 7-9 חודשים.

חשוב שתהיה גמישות בגו שתאפשר לתינוק להושיט ידיים ולקחת צעצועים הנמצאים מלפניו ומצדדיו וכך הוא יפתח שיווי-משקל דינמי.

חשוב לשים לב שהתינוק לא "תקוע" בצורת ישיבה אחת אלא יודע לעבור מצורת ישיבה אחת לשניה.

במקרה של תקיעות כדאי לפנות לקבלת עזרה מקצועית.